<h1>רבינו ירוחם מישרים נל"א ח"ב</h1>
<h2>דף י.</h2>
עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע וכתב ודוקא שנקרא רשע בדב' שאם לא יקח אותה זה השני לא יקח אותה אחר אבל אם יקח אותה אחר אינו נקר'. ודוקא שנקרא רשע שמהפ' בה ראשון לפרנס עצמו או שאין המוכר ישראל עני אבל אם עני וזה השני נותן דמים יות' או שמהפך בה ראשון להרויח ולא לפרנס עצמו אינו נקרא רשע מציעא קדושין. והגורם לקפח פרנסתו של חבירו כאלו הורגו כך מוכח ביבמות [ע"ח ע"ב] מעובדא דשאול וגבעונים. וכתב ר"ת ודוקא בדבר הנמצא במקום אח' כגון בשכירות בעל הבי' ולקנו' שום דב' שימצא במקום אחר זה שנטלה אבל דבר שלא ימצא במקום אחר כגון מתנה או מציאה אינו נקרא רשע.
<h2>דף צט:</h2>
משבר לחנוני ביום השוק חבית של יין ואותו יום שוה ה' דינרין ובשאר יומי ד' אם מחזיר לו היין ביום השוק ואין לו יין למכור בחנות מחזיר לו חבית יין או ה' דינרין ואם יש לו למכור מחזי' ד' דינרין אם אין לו יין לשלם ואם מחזי' לו בשא' הימי' משלם לו ד' דינרין ולעולם מנכה לו שכר טורח למכור ושב' לשו' בו ברזא שהוא הנקב שמשימין קנה להוציא היין וכל ההוצאה שיעשה החנוני אם היה בידו חבית של יין מאחר שהוא משלם לו מעות וגרסת התוספות הוא שאם החזירה ביום השוק נפטר בחבי' של יין שהוא בשעת שבירה שיוכל למוכרה אותו וישוה ה' דינרין ודוקא שאין לו יין למכור אותו ביום השוק אבל יש לו יין אחר לא כלומר לא יפטרו עצמן בחבית של יין אלא בה' דינרין ואם החזירוה בשאר הימים נותנין לו חמשה דינרין כמו שהיתה שוה ביו' השוק שהוא בשעת שבירה ואין יכולין לומר תמתין עד יום השו' למוכר' כי יאמר למעותי אני צריך ולפי זה כשיש לו יין למכור לא יפטרו עצמן כי הם בה' ודוקא כשעבר יום השוק מששברוה אבל לא עבר יום השוק אחר אלא זה היום כשמחזירין לו אפילו יש לו יין אחר אינו חייב להחזי' לו אלא חבי' של יין. וכת' הראב"ד דוק' ששברה ביום השוק אבל שברה בשא' ימים משלמין ד' דינרי' כשע' שבירה אפילו החזירו בשאר ימים ואפי' עבר יום השוק בין שביר' לתשלומין אין משלמין אלא כמו שהיה שוה בשעת השוק. ויש שגורסין בענין אחר ואם מחזיר לו בשאר הימים מחזיר לו ד' דינרין כמו שהיתה שוה ביום השוק שהיא שעת שבירה ודוקא שלא היה לו יין למכור ביום השוק אבל אם היה לו יין למכור ביום השוק אינו יכול לומר אלו הייתם נותנין לי ביום השוק הייתי מוכרה בה' שאע"פ שהיו נותנין אותה לו ביום השוק לא היה מוכר אותה כי לא מכר אותו יום כל זמן שהיה לו הילכך לא משלמין אלא ד' דינרין וכן פיר' הראב"ד. וכתב הרא"ש כי אינו נראה לו כי אם לא היה יכול למוכר' ביום השוק שעבר ימכרנה ביום השוק הבא אחריו מציע'.
